הבחירות לכנסת ה-26 · 27 באוקטובר 2026 · עודכן ב-20.10.2026

אז למי אתה מצביע?

ראשי 15 הרשימות המרכזיות: עם מי כל אחד אמר שיישב, ומה כל מפלגה אומרת ועשתה בשמונת הנושאים הגדולים. בלי דעות ובלי שיפוט, עם קישור למקור ליד כל פרט. לחיצה על מתמודד פותחת את התיק שלו.

הדף נבנה כולו בידי בינה מלאכותית (AI), שקיבלה רק את רשימת הנושאים והשאלות. הכל מבוסס על מקורות כתובים: כתבות בכלי תקשורת ואתרים רשמיים, בניסיון להביא מקורות משני צדי המפה. מכיוון שהדף נבנה בידי AI, יש להניח שיש בו טעויות, ושיש נושאים או מקרים שלא סוקרו ולא פורטו במלואם.

איך הדף נבנה, הכללים והמקורות ↓

המידע נכון ל-20.10.2026.

מושגים שחוזרים בדף
קואליציה
המפלגות שמרכיבות את הממשלה. צריך לפחות 61 מתוך 120 חברי הכנסת.
אופוזיציה
המפלגות בכנסת שלא בממשלה.
גוש הימין
הליכוד והמפלגות שהרכיבו איתו את הממשלה הנוכחית: ש"ס, יהדות התורה, עוצמה יהודית והציונות הדתית.
מנדט
מושב בכנסת. יש 120.
אחוז החסימה
מפלגה צריכה לפחות 3.25% מהקולות כדי להיכנס לכנסת. מפלגה שמתחתיו לא מקבלת אף מנדט, והקולות שלה הולכים לאיבוד.
קבינט
קבוצה קטנה של שרים שמחליטה בענייני ביטחון. "קבינט המלחמה" היה קבינט מצומצם במיוחד בתחילת המלחמה.
ראש ממשלה חליפי
בממשלה עם רוטציה: מי שאמור להחליף את ראש הממשלה באמצע הקדנציה.
שלבי חקיקה
הצעת חוק עוברת קריאה טרומית (רק בהצעה של חבר כנסת), קריאה ראשונה, ואז קריאה שנייה ושלישית. רק אחרי הקריאה השלישית היא חוק.
בג"ץ
בית המשפט העליון, כשהוא דן בעתירות נגד המדינה. הוא יכול לבטל החלטות של הממשלה, וגם חוקים שסותרים חוקי יסוד.
יועמ"ש
היועץ או היועצת המשפטית לממשלה. אומר לממשלה מה מותר לפי החוק, מייצג אותה בבתי המשפט ועומד בראש התביעה.
חוק יסוד
חוק במעמד מיוחד, כמו פרק בחוקה. לישראל אין חוקה מלאה, ובמקומה יש חוקי יסוד, למשל חוק יסוד: הכנסת וחוק הלאום.
סנקציות
עונשים או שלילה של הטבות, כדי לגרום למישהו לעשות משהו.

הקואליציה הבאה: מי מוכן לשבת עם מי

יישב עם:

לחצו על מתמודד כדי לראות מה אמר.

לטבלה המלאה
ראש הרשימהעם נתניהו וגוש הימיןעם המפלגות הערביות

לפי ההצהרה האחרונה שנמצאה לכל אחד. כוכבית מסמנת שינוי עמדה. "לא נמצא" פירושו שלא נמצאה הצהרה שלו בנושא. לחיצה על שם פותחת את התיק עם הציטוט והמקור.

הנושאים הגדולים

שמונה נושאים שעליהם המפלגות מתווכחות. בכל נושא: הסבר קצר, ומה המצב היום. לחיצה על נושא פותחת אותו.

מה כל מפלגה אומרת בכל נושא: בתוך התיק של כל מתמודד, למטה. העמדות נאספו מכמה מקורות: סקירות של N12, של ynet ושל ישראל היום (שבה המפלגות כתבו את התוכניות בעצמן), וריאיונות עם ראשי המפלגות בערוץ 7, ערוץ 14, מעריב וכאן.

גיוס חרדים

מה זה חוק הגיוס, ולמה צריך אותו

כל צעיר בישראל חייב בשירות צבאי. מאז קום המדינה, צעירים חרדים שלומדים בישיבה קיבלו דחייה משירות, שנה אחרי שנה, ובגיל מסוים הדחייה הפכה לפטור. ההסדר הזה היה כתוב בחוק, ובפועל רוב הצעירים החרדים לא התגייסו: לפני המלחמה התגייסו כ-1,800 בשנה, מתוך כ-14,000 צעירים חרדים בכל שנתון (בני אותו גיל).

ב-30 ביוני 2023 פג תוקפו של ההסדר שאפשר לפטור תלמידי ישיבות מגיוס. ביוני 2024 בג"ץ קבע פה אחד שבלי חוק אין למדינה סמכות לא לגייס אותם, ושיש להפסיק את המימון לישיבות עבור מי שלא קיבל פטור. מאז, כדי לקבוע מי מתגייס, כמה ומה קורה למי שלא, צריך חוק חדש. זה "חוק הגיוס". בג"ץ גם ציין שבזמן מלחמה צורכי הצבא גדולים יותר. (ynet)

מושגים בנושאאברכים: גברים נשואים שלומדים בכולל, בדרך כלל במקום לעבוד.ישיבות הסדר: ישיבות שבהן משלבים לימוד תורה עם שירות צבאי.מכסה: מספר קבוע של תלמידי ישיבה שיקבלו פטור בכל שנה.ישראבלוף (בציטוטים): סלנג לתרגיל או להונאה.

שלוש הצעות החוק, זו לצד זו

ליברמן
2018
בנט-לפיד
2022
ביסמוט
2025
מי הציעשר הביטחון ליברמן (ממשלת נתניהו)שר הביטחון גנץ (ממשלת בנט-לפיד)ח"כ ביסמוט מהליכוד (ממשלת נתניהו)
כמה חרדים התגייסו באותה תקופהכ-1,800 בשנהכ-1,800 בשנה4,298 (ב-2025)
כמה הצבא אמר שהוא יכול לקלוטאין נתוןאין נתון4,800–5,760 בשנה
יעד בשנה הראשונהכ-3,000 + 600 בשירות לאומי1,827 + 650 בשירות אזרחי4,800
יעד בהמשךעלייה של 8% בשנה, אחר כך 6.5% ו-5%עלייה של 1% בשנה7,920 בשנה הרביעית
גיל פטור2421, ואחר כך 2326
אם לא עומדים ביעדקיצוץ בתקציב הישיבותקיצוץ של עד 80% בתקציב הישיבותקיצוץ בתקציב הישיבות, ופחות הטבות בדיור, מעונות ותחבורה
סנקציות על מי שלא מתגייסאיןאיןבלי רישיון נהיגה, בלי יציאה לחו"ל עד גיל 23, בלי מלגות
מה קרהלא עברלא עבר (הממשלה נפלה)לא עבר (הונח בצד)

בכל שנתון יש כ-14,000 צעירים חרדים. שירות לאומי או אזרחי: שירות במקום צבא, למשל בבתי חולים, בבתי ספר או בכבאות. גיל פטור: הגיל שבו מי שלא התגייס מקבל פטור סופי. מקורות: ערוץ 7, N12, כלכליסט, ynet, ynet, ynet, דבר, ערוץ 14, ישראל היום, ynet, ישראל היום, ynet, מקור ראשון, דבר.

עזה

בקצרה

אחרי 7 באוקטובר 2023 ישראל נלחמה בחמאס בעזה. ב-10 באוקטובר 2025 נכנסה לתוקף הפסקת אש לפי תוכנית של הנשיא טראמפ, וכל 20 החטופים החיים שוחררו. השאלה הפתוחה היום: מי ישלוט בעזה, ומתי ואיך חמאס יוותר על הנשק שלו.

מושגים בנושאפרוטקשן: (בציטוטים) תשלום תמורת "הגנה", כמו בעולם הפשע.ריבונות: החלה של החוק הישראלי על שטח, כלומר סיפוח.

מה המצב היום

  • צה"ל שולט ב-64% משטח הרצועה וחמאס ב-36%, לפי פיקוד הדרום (אוגוסט 2026). בזמן הפסקת האש החלוקה הייתה בערך חצי-חצי. (ynet, 21.8.2026) בקמפיין של הליכוד נאמר 70%. (ערוץ 14)
  • מאז הפסקת האש, לפי ynet, נהרגו כ-520 מחבלים, ונוטרלו יותר מ-260 ק"מ של מנהרות בשטח שבשליטת צה"ל. (ynet)
  • "מועצת השלום" הבינלאומית מתכננת שלטון אזרחי פלסטיני זמני, כוח בינלאומי ופירוק הנשק. ישראל דורשת שחמאס יפורק מנשקו לפני שהיא נסוגה ולפני השיקום. המועצה רוצה לעשות את הצעדים בהדרגה. (ישראל היום, 23.9.2026)
  • לפי ג'ארד קושנר, חמאס הסכים לוותר על הנשק, "אבל אנחנו צריכים ליישם את זה". לא נקבע מועד. כוח ראשון של 500 חיילים מקוסובו וממרוקו מוכן לפריסה. (ישראל היום)

מה נחשף לאחרונה על המגעים לשחרור החטופים

באוקטובר 2026 פרסמו שני בכירים לשעבר בממשל ביידן גרסאות שונות על השאלה אם נתניהו עיכב את עסקת החטופים.

  • ברט מקגורק, שניהל בשם ביידן את המגעים לשחרור החטופים, פרסם ספר ב-6.10.2026 ונתן ראיונות. לדבריו: באביב ובקיץ 2024 המכשול העיקרי היה חמאס. ישראל הסכימה להצעה של 31 במאי 2024, וחמאס לא השיב. ההצעה של אוגוסט 2024 הלכה עוד לקראת חמאס, בהסכמת נתניהו, וגם עליה לא הגיעה תשובה. הטענה שחמאס היה מוכן לשחרר את כולם כבר בהתחלה היא "בולשיט גמור", כי חמאס דרש להישאר בשלטון. חמאס הסכים רק אחרי שסינוואר נהרג. לדבריו, גם הלחץ האמריקני על ישראל הקשיח את עמדת חמאס. (Times of Israel, ישראל היום)
  • באותו ספר מקגורק מתאר גם שבפגישה בפברואר 2024 נתניהו כמעט לא דיבר על החטופים, ודיבר בעיקר על המערכה הצבאית, כי האמין שלחץ צבאי יביא עסקה טובה יותר. בינואר 2025 נתניהו התנגד לפשרה עד שהשליח של טראמפ, ויטקוף, לחץ עליו. בבוקר שאחרי דרש לאשר מראש את שמות 110 האסירים לעולם שישוחררו, וזה כמעט פוצץ את העסקה. (זמן ישראל)
  • פיל גורדון, היועץ לביטחון לאומי של סגנית הנשיא האריס, הגיב ב-10.10.2026. לדבריו, רוב בכירי הממשל חשבו שביידן היה צריך ללחוץ יותר על ישראל. עוד טען שב-4 ביולי 2024, אחרי שחמאס קיבל את מסגרת העסקה, נתניהו הוסיף תנאים חדשים, בניגוד לעמדת ראשי מערכת הביטחון: להישאר לאורך כל גבול עזה-מצרים, ולבדוק את מי שחוזר לצפון הרצועה. לדבריו זה עיכב את העסקה בכחצי שנה, ושני התנאים ירדו בהסכם של ינואר 2025. (ישראל היום, וואלה, ג'רוזלם פוסט)
  • לא מצאנו תגובה של לשכת נתניהו לטענות של גורדון. לשכתו אמרה בעבר שנתניהו הסכים להצעות האמריקניות במאי ובאוגוסט 2024, ושחמאס סירב.
יהודה ושומרון

בקצרה

יהודה ושומרון (נקראים גם "הגדה המערבית") הם שטח שישראל כבשה במלחמת 1967. גרים בו פלסטינים, וגם ישראלים ביישובים יהודיים (התנחלויות). מאז הסכמי אוסלו השטח מחולק לשלושה סוגים: A, B ו-C, ובשטח C, הגדול מביניהם, ישראל שולטת לבד. המחלוקת: האם להחיל עליו ריבונות ישראלית (כלומר לספח אותו), להקים עוד יישובים, להשאיר את המצב כמו שהוא, או להיפרד מהפלסטינים.

מה זה "ריבונות" ו"חוק הריבונות": היום החוק הישראלי לא חל ביהודה ושומרון. השטח נמצא תחת שלטון צבאי, ומי שאחראי עליו הוא מפקד צה"ל באזור. ישראלים שגרים שם כפופים לחוק הישראלי באופן אישי, ופלסטינים שגרים שם אינם אזרחי ישראל. "להחיל ריבונות" פירושו שהכנסת קובעת שהחוק הישראלי חל על השטח עצמו, כמו בכל מקום אחר בישראל. בעולם קוראים לזה סיפוח. "חוק הריבונות" שעבר בקריאה טרומית באוקטובר 2025 הוא הצעת חוק כזו. קריאה טרומית היא השלב הראשון מתוך ארבעה, והחוק לא התקדם מאז. (ערוץ 14, כאן)

מה המצב היום

  • גרים ביהודה ושומרון ובבקעת הירדן 540,327 ישראלים (ינואר 2026), בלי מזרח ירושלים. ב-2025 האוכלוסייה גדלה ב-2%, כמעט פי שניים מהממוצע בישראל. הנתונים ממועצת יש"ע, לפי הלמ"ס. (ישראל היום)
  • יישובים חדשים: בתחילת 2023 היו 128 יישובים מוכרים, ובאמצע 2025 כבר 178. ב-2025 לבד הוכרזו 54 יישובים חדשים, ובהם חומש ושא-נור, שפונו בהתנתקות. 26 מהם הם מאחזים שקיבלו אישור. (N12, דבר, שלום עכשיו)
  • בנייה: ב-2025 מועצת התכנון העליונה (הגוף שמאשר תוכניות בנייה ביהודה ושומרון) אישרה תוכניות ל-27,941 יחידות דיור ביישובים, לפי שלום עכשיו. מאז שהממשלה הוקמה ועד אמצע 2025 התקדמו 41,709 יחידות, יותר מבשש השנים שלפניה. באוגוסט 2025 אושרו 3,401 דירות ב-E1, השטח בין ירושלים למעלה אדומים. לפי המתנגדים, הבנייה שם חוצצת בין צפון הגדה לדרומה ומונעת רצף של מדינה פלסטינית. (N12, ynet)
  • אלימות: לפי פיקוד מרכז, מספר הפיגועים של פלסטינים ירד מ-847 ב-2023 ל-258 ב-2024 ול-57 ב-2025. מספר אירועי הפשיעה הלאומנית של יהודים נגד פלסטינים עלה מ-682 ב-2024 ל-867 ב-2025. (ישראל היום)
  • ריבונות: באוקטובר 2025 עבר בכנסת בקריאה טרומית חוק להחלת ריבונות, 25 מול 24. הליכוד נמנע. אחרי שטראמפ אמר שלא יאפשר סיפוח, נתניהו הורה לא לקדם את החוק. סגן נשיא ארה"ב ונס אמר שמדיניות הממשל היא שיהודה ושומרון לא יסופחו. (ערוץ 14, כאן)
איראן

בקצרה

איראן מפתחת תוכנית גרעין, וישראל רואה בה איום קיומי. ב-2015 המעצמות חתמו עם איראן על הסכם שהגביל את תוכנית הגרעין שלה, בין השאר העשרה של עד 3.67% (העשרת אורניום היא הכנת דלק גרעיני; ככל שהאחוז גבוה יותר, הוא קרוב יותר לנשק), בתמורה להסרת רוב הסנקציות. ב-2018 ארה"ב פרשה מההסכם. ב-2021 איראן הודיעה שהיא מעשירה אורניום ל-60%. לנשק גרעיני צריך העשרה של כ-90%. (ynet, ynet)

מאז היו שתי מלחמות. "עם כלביא" (13–24 ביוני 2025): ישראל תקפה באיראן, וב-22 ביוני ארה"ב תקפה את פורדו, נתנז ואיספהאן. בישראל נהרגו 34 בני אדם. בכיר ישראלי אמר אחר כך שחלק מהאורניום המועשר שרד. "שאגת הארי" (מ-28 בפברואר 2026, 40 יום עד הפסקת האש ב-8 באפריל): ישראל וארה"ב תקפו יחד, ובתחילת המבצע נהרג המנהיג העליון עלי חמינאי. בנו מוג'תבא מונה במקומו. בישראל נהרגו 44 בני אדם. (ynet, ynet, N12, וואלה, ynet, ynet)

השאלה היום: האם הסכם עם איראן יעצור אותה, או שצריך עוד תקיפות או הפלה של המשטר.

מה המצב היום

  • ב-8 באפריל 2026 נכנסה לתוקף הפסקת אש, ובאמצע יוני 2026 נחתם מזכר (מסמך הבנות, לא הסכם סופי) בין ארה"ב לאיראן: סוף המלחמה, ו-60 יום לשיחות על הסכם סופי. האורניום המועשר אמור להיות מטופל בפיקוח, ועל ההעשרה רק ידברו. ישראל לא צד למזכר, ואומרת שהסעיף על לבנון לא מחייב אותה. (ynet, ynet)
  • נכון לאוקטובר 2026 אין הסכם סופי. הפערים העיקריים: ארה"ב דורשת שאיראן תפסיק להעשיר ותמסור את המלאי. טראמפ אמר שלא יתקוף לפני הבחירות בארה"ב ב-3 בנובמבר, ולפי הדיווחים הפנטגון מתכונן לתקיפה. לפקחים הבין-לאומיים אין גישה לאתרים שהופצצו, ולכן לא ידוע כמה נשאר מכ-440 ק"ג אורניום מועשר ל-60%. (N12)
כלכלה ויוקר המחיה

בקצרה

יוקר המחיה תלוי במצב הכלכלה כולה: המלחמה, המיסים, הריבית והחוב של המדינה. רוב ההצעות של המפלגות בבחירות האלה עוסקות בדיור.

מושגים בנושאצמיחה: כמה גדל בשנה כל מה שהמשק מייצר.תוצר: הערך של כל מה שמיוצר במדינה בשנה. "חוב של 67.9% מהתוצר" = החוב שווה לכשני שליש מהתוצר של שנה.גירעון: כמה המדינה הוציאה יותר ממה שהכניסה בשנה. את ההפרש היא לווה, וזה מגדיל את החוב.אינפלציה: קצב העלייה של המחירים.ריבית: המחיר של הלוואה. ריבית גבוהה מייקרת משכנתאות והלוואות, ועוזרת להוריד את האינפלציה.OECD: ארגון של 38 מדינות מפותחות, שאליהן נהוג להשוות את ישראל.דירוג אשראי: ציון שחברות כמו מודי'ס נותנות למדינה לפי הסיכוי שתחזיר את חובותיה. דירוג נמוך מייקר את ההלוואות של המדינה.כוח קנייה: כמה אפשר לקנות בכסף, אחרי שמתחשבים במחירים בכל מדינה.תוכנית חומש: תוכנית ממשלתית לחמש שנים, למשל להשקעה בחברה הערבית.עשירונים: חלוקה של האוכלוסייה ל-10 קבוצות לפי הכנסה.היטל: מס מיוחד, חד-פעמי או זמני.מונופול: חברה אחת ששולטת בשוק ויכולה לקבוע מחירים.

ישראל מול העולם

ישראללהשוואה
צמיחה4.5% ב-2026 (תחזית)
3.5% ב-2025
1% ב-2024
3.1% בעולם (תחזית 2026)
ב-2026 התחזית לישראל היא הגבוהה מבין 38 מדינות ה-OECD. ב-2024, שנת המלחמה, הצמיחה הייתה מהנמוכות במערב.
אינפלציה1.5%4.7% בעולם (תחזית 2026)
המחירים עולים לאט, בתחתית היעד של בנק ישראל.
אבטלה3.3%4.9% ב-OECD
כמעט כל מי שרוצה לעבוד עובד. אחוז המועסקים בגילי 15–64 נמוך מה-OECD: ‏71% מול 74%.
חוב המדינה67.9% מהתוצר111% ב-OECD
56.4% ב"מדינות הייחוס"
תלוי למי משווים, ושתי הקבוצות הן מדינות OECD. הממוצע של כל ה-OECD גבוה כי יש בו מדינות עם חוב גבוה מאוד, כמו יפן, איטליה וארה"ב. "מדינות הייחוס" הן קבוצה קטנה שמשרד האוצר משווה אליה כי היא דומה לישראל: קוריאה, צ'כיה, פולין, סלובקיה, סלובניה וצ'ילה. מולן החוב של ישראל גבוה. (משרד האוצר, דוח החוב 2024)
גירעון6.9% ב-2024
3.3% בשנה האחרונה
4.8% בממוצע במערב (2024)
הגירעון ירד בחצי מאז 2024. ב-2024 הוא היה הגבוה במערב: כדי להשוות למדינות אחרות סופרים גם את הגירעון של הרשויות המקומיות, ואז הוא 8.3%.
השקלהתחזק ב-11% מול הדולר בשנה האחרונה—
שקל חזק מוזיל יבוא ונסיעות לחו"ל, ופוגע ביצואנים. מאז מאי הדולר עלה שוב בכ-10%, לכ-3.10 שקלים.
תוצר לנפשכ-70,000 דולר (תחזית 2026)—
במספרים, ישראל בין המדינות העשירות. אבל המחירים בישראל הם השניים בגובהם ב-OECD, ולכן לפי כוח קנייה התוצר לנפש נמוך בכ-4,000 דולר מהממוצע ב-OECD.

הנתונים העדכניים ביותר שנמצאו, אוקטובר 2026. מקורות: משרד האוצר, מעריב, כלכליסט, כלכליסט, גלובס, מרכז אדוה. חלק מהנתונים מגיעים ממשרד האוצר, שהוא חלק מהממשלה; את החוב, הגירעון והמחירים בדקנו גם מול כלכליסט ומרכז אדוה.

על הצמיחה השנה: ברבעון השני של 2026 המשק צמח בקצב שנתי של 15.4% (כלומר, אם כל השנה הייתה כמו שלושת החודשים האלה). זה בעיקר חזרה אחרי הירידה ברבעון הראשון, בזמן המלחמה עם איראן. בהשוואה של חצי שנה מול חצי שנה, הצמיחה הייתה 3.7%. חלק ממנה מגיע מהוצאות ביטחון ומייצור של חברות כמו אנבידיה בחו"ל, שנרשם בישראל. (כלכליסט, גלובס)

המלחמה והממשלה

בתחילת המלחמה בנק ישראל העריך שהיא תעלה 198 מיליארד שקל עד 2025. בפועל עלתה כ-350 מיליארד, כי נמשכה יותר והייתה גם מלחמה עם איראן. (בנק ישראל, נובמבר 2023, מעריב)

הכספים הקואליציוניים (כסף שמפלגות הקואליציה מקבלות לפי ההסכמים, למטרות שהן בוחרות) היו 5.6 מיליארד שקל בשנה בממוצע, לעומת 1.34 מיליארד בשמונה השנים שלפני. מודי'ס נימקה את הורדת הדירוג במלחמה, אבל גם בפגיעה במוסדות, בעיכוב חוק הגיוס ובאיסור על עובדים פלסטינים בבנייה. קרן המטבע שיבחה ביולי 2026 את "החוסן" של המשק, וצופה שהחוב יעלה ל-70.7% ב-2027. (גלובס, ynet, קרן המטבע)

מה זה אומר לכיס

מיסים: בינואר 2025 המע"מ עלה מ-17% ל-18%, ומדרגות מס ההכנסה וקצבאות הביטוח הלאומי הוקפאו. (מדרגות המס: המס עולה בשלבים לפי השכר. כשהן מוקפאות, הן לא מתעדכנות לפי עליית המחירים, ולכן בפועל משלמים יותר מס.) בשנת הבחירות התקציב הרחיב את מדרגות המס למי שמרוויח כ-16–25 אלף שקל בחודש. (גלובס, דבר, כלכליסט)

ריבית: 4.5% רוב 2025, והיום 3.25%. (בנק ישראל)

דיור: מחירי הדירות ירדו ב-1.5%–2% בשנה האחרונה, ויש כ-83,000 דירות חדשות שלא נמכרו. השכירות עלתה: 2.6% למי שחידש חוזה, 4.4% לשוכרים חדשים. (בנק ישראל, וואלה, N12, N12)

דת ומדינה ואופי המדינה

בקצרה

לישראל אין חוקה. ב-1950 הכנסת החליטה לכתוב אותה בהדרגה, ב"חוקי יסוד", ועד היום חוקה מלאה לא נכתבה. (משרד המשפטים)

מגילת העצמאות מכריזה על מדינה יהודית, ומבטיחה שוויון זכויות "בלי הבדל דת, גזע ומין". המעמד המשפטי שלה שנוי במחלוקת, ולכן יש הצעות לעגן אותה בחוק. (ynet)

חוק הלאום (2018, ממשלת נתניהו) קובע שישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי. העברית היא השפה הרשמית, ולערבית "מעמד מיוחד". המילה "שוויון" לא מופיעה בו, ובעדה הדרוזית הפגינו נגדו. ב-2021 בג"ץ דחה את העתירות נגדו, 10 מול 1. (N12, N12, ישראל היום)

המחלוקת היום: מה קודם כשיש סתירה בין "יהודית" ל"דמוקרטית", כמה כוח יהיה לרבנות ולבתי הדין הרבניים, ומה מותר בשבת.

מושגים בנושאכשרות: האישור שמזון כשר. כיום רק הרבנות הראשית מוסמכת לתת אותו.בתי הדין הרבניים: בתי משפט דתיים של המדינה, שדנים בעיקר בנישואים ובגירושים של יהודים.

מה השתנה בממשלה הנוכחית (2023–2026)

מה השתנההצבעה ותגובות
רפורמת הכשרות
2023
בוטלה הרפורמה של ממשלת בנט-לפיד, שפתחה את הכשרות לתחרות.—
בתי הדין הרבניים
מרץ 2026
יכולים לשמש בוררים בסכסוכים כספיים (להכריע בסכסוך במקום בית משפט), אם שני הצדדים מסכימים.65 מול 41
הפרדה בתארים
יולי 2026
מותר לפתוח מסלולים נפרדים לגברים ולנשים בתואר שני ושלישי.52 מול 43. נשיאי האוניברסיטאות: "תארים סוג ב'" לנשים. התומכים: מאפשר לדתיים להגיע לאקדמיה.
תיקון חוק הלאום
ינואר 2025
הצעה להוסיף לחוק שוויון זכויות. לא עברה.הקואליציה הצביעה נגד. נציגי הדרוזים מחו.

מקורות: ישראל היום, כאן, וואלה, מעריב, מעריב

הר הבית: לפי "הסטטוס קוו", יהודים מבקרים בהר הבית אבל לא מתפללים בו. ב-2024 השר בן גביר קרא לשנות את זה, ולשכת נתניהו הודיעה שאין שינוי. (ynet)

מה המצב היום

ynet שאל את כל המפלגות על אופי המדינה. הליכוד, ש"ס, יהדות התורה, המילואימניקים ועמך ישראל לא השיבו. (ynet, 8.10.2026)

תחבורה ציבורית בשבת: הדמוקרטים, ישראל ביתנו וביחד תומכים בכך שרשויות מקומיות יפעילו אותה. הליכוד רוצה להשאיר את המצב הקיים. (ynet, 5.10.2026)

מערכת המשפט

בקצרה

ב-2023 הממשלה הציגה תוכנית לשינוי מערכת המשפט. התומכים קוראים לה "הרפורמה המשפטית", והמתנגדים "ההפיכה המשטרית". המחלוקת: כמה כוח יהיה לבג"ץ, מי בוחר את השופטים, ומה תפקיד היועמ"ש.

מושגים בנושאבג"ץ: בית המשפט העליון כשהוא דן בעתירות נגד המדינה. יכול לבטל החלטות של הממשלה, וגם חוקים שסותרים חוקי יסוד.יועמ"ש: היועץ או היועצת המשפטית לממשלה. אומר לממשלה מה מותר לפי החוק ועומד בראש התביעה. "פיצול התפקיד" פירושו להפריד בין היועץ לממשלה לבין מי שמחליט על כתבי אישום.חוק יסוד: חוק במעמד מיוחד, כמו פרק בחוקה. "חוק יסוד: החקיקה" עוד לא נחקק; הוא אמור לקבוע איך מחוקקים חוקי יסוד, ומתי בג"ץ יכול לבטל חוק.פסקת התגברות: הכנסת תוכל לחוקק שוב חוק שבג"ץ ביטל. השאלה באיזה רוב: 61 הוא רוב רגיל, כלומר הקואליציה לבדה יכולה. רוב גדול יותר (למשל 70 או 80) מחייב הסכמה גם מהאופוזיציה.עילת הסבירות: האפשרות של בג"ץ לבטל החלטה של הממשלה או של שר, גם אם היא חוקית, אם היא "לא סבירה" באופן קיצוני.נבצרות: מצב שבו ראש הממשלה לא יכול למלא את תפקידו, ולכן מחליפים אותו זמנית.ניגוד עניינים: מצב שבו לאדם יש אינטרס אישי בהחלטה שהוא מקבל, ולכן אסור לו לקבל אותה.בעד–נגד: המספרים בטבלה מתחת לשם החוק הם תוצאות ההצבעה בכנסת.

מה הממשלה הנוכחית עשתה (2023–2026)

מה זה עושהמה קרה אחר כך
חוק הנבצרות
מרץ 2023
61–47
ראש ממשלה יוצא ל"נבצרות" רק מסיבה רפואית, ורק אם הוא מודיע או 3/4 מהשרים מחליטים.בג"ץ קבע, 6 מול 5, שהחוק יחול רק מהכנסת הבאה.
עילת הסבירות
יולי 2023
64–0
בג"ץ לא יוכל לבטל החלטה של הממשלה או שר רק כי היא "לא סבירה".בג"ץ ביטל את החוק, 8 מול 7. פעם ראשונה שבוטל חוק יסוד.
בחירת שופטים
מרץ 2025
68–1
נציגי עורכי הדין יוצאים, ונכנסים נציגים שהפוליטיקאים בוחרים. השופטים מאבדים את הווטו.יחול מהכנסת הבאה. עתירות עוד לא הוכרעו. כ-51 תקני שופטים לא מאוישים.
פיטורי היועמ"שית
אוגוסט 2025
פה אחד
הממשלה החליטה לפטר את גלי בהרב-מיארה, בלי לפנות לוועדה המקצועית.בג"ץ ביטל את הפיטורים. היא ממשיכה בתפקיד.
חוות דעת היועמ"ש
יולי 2026
65–51
הממשלה יכולה להחליט שחוות דעת היועמ"ש לא מחייבת אותה (חוץ מפלילים).ייכנס לתוקף בינואר 2027. הוגשו עתירות.

המספרים מתחת לשם החוק: בעד–נגד בכנסת. בעילת הסבירות ובבחירת שופטים האופוזיציה יצאה מהמליאה. בפיטורי היועמ"שית נתניהו לא השתתף בהחלטה. את הוועדה הקיימת לוין לא כינס כשנה וחצי, עד שבג"ץ הורה לו במאי 2026.

מקורות: כיפה, כיפה, כלכליסט, כיפה, מעריב, וואלה, מעריב, וואלה, כיפה, כלכליסט, אייס

ההתנגשות ביולי 2026: בג"ץ הורה שמועצת הרשות השנייה (הגוף שמפקח על ערוצי הטלוויזיה המסחריים) תמשיך לפעול, והממשלה החליטה שלא תכיר בהחלטות שלה. הנשיא הרצוג: "אי ציות לפסק דין של בית משפט הוא קו אדום". מזכיר הממשלה אמר אחר כך שהממשלה לא קראה לא לציית. (וואלה, מעריב)

מה המצב היום

המפלגות חלוקות בעיקר סביב: פסקת התגברות, הרכב הוועדה לבחירת שופטים, ומעמד היועמ"ש. הליכוד סירב לענות לשאלון של ynet: "לא משתתפים בשאלונים". (ynet, 22.9.2026, N12, 11.10.2026)

ועדת חקירה ל-7 באוקטובר

בקצרה

אחרי 7 באוקטובר יש הסכמה שצריך לחקור מה קרה, ומחלוקת על מי יבחר את החוקרים. יש שתי דרכים עיקריות על השולחן:

ועדת חקירה ממלכתית: הדרך שקבועה בחוק היום (חוק ועדות חקירה, 1968). הממשלה מחליטה להקים אותה וקובעת את הנושא, ונשיא בית המשפט העליון קובע מי יהיו החברים. בראשה עומד שופט מכהן או שופט בדימוס. לוועדה יש סמכות לזמן עדים ולחייב מסירת מסמכים, והיא עצמה קובעת מה בדיוק לחקור. (ישראל היום)

ועדה "ממלכתית מיוחדת" (נקראת גם "לאומית"): הצעת חוק של הקואליציה, שנקראת גם "חוק קלנר", על שם ח"כ אריאל קלנר מהליכוד. חצי מהחברים נבחרים בידי הקואליציה וחצי בידי האופוזיציה. אם האופוזיציה מסרבת לבחור, יו"ר הכנסת בוחר במקומה. (כאן) ב-6.7.2026 ההצעה עברה בקריאה ראשונה, 59 בעד, כשהאופוזיציה החרימה את ההצבעה. היא לא הפכה לחוק. (כאן)

מה יוצא מכל ועדה: ועדה ממלכתית מגישה לממשלה דוח עם ממצאים והמלצות, והדוח מתפרסם. אפשר להשאיר בסוד חלקים ממנו, כדי למנוע פגיעה בביטחון המדינה, ביחסי החוץ או בפרטיות של אדם. הממשלה חייבת לדון בהמלצות, אבל לא חייבת לקבל אותן. מה שנאמר בוועדה לא משמש ראיה במשפט פלילי. (סרוגים) לפי הצעת החוק של קלנר, הדיונים יהיו בדרך כלל פומביים וישודרו, חטופים ששוחררו ובני משפחות שכולות יהיו משקיפים, והמסקנות יוגשו ליו"ר הכנסת ולממשלה. לא נמצא מה ההצעה קובעת לגבי חלקים סודיים בדוח. (ערוץ 7, וואלה)

מושגים בנושאועדת שרים / ועדה ממשלתית: ועדה שהממשלה עצמה מקימה ובוחרת את חבריה.קומבינה: (בציטוטים) סלנג לסידור לא הוגן.רוגלות: תוכנות ריגול בטלפון. "פרשת הרוגלות" (2022): החשד שהמשטרה השתמשה בהן נגד אזרחים.

על מה הריב

  • מה אומרים התומכים בוועדה המיוחדת: נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, שנוי במחלוקת, ומערכת המשפט עצמה צריכה להיחקר. ועדה שעמית לבדו בוחר תזכה לאמון של חלק קטן מהציבור, וחלוקה שווה תזכה לאמון של רוב הציבור. (כאן)
  • מה אומרים המתנגדים: כך הפוליטיקאים שאחראים לאירועים יבחרו בעצמם את מי שיחקור אותם. (כאן)

מה כל מפלגה אומרת בנושא: בתוך התיק של כל מתמודד.

ההתרעות לפני 7 באוקטובר

בקצרה

לקראת הבחירות יש ויכוח על השאלה אילו אזהרות הגיעו לפני 7 באוקטובר, ולמי. חלק מהעובדות מוסכמות. חלק הן טענות שהצד השני מכחיש. אין עדיין ועדת חקירה שבדקה את הדרג המדיני, ולכן אין הכרעה רשמית.

מה מוסכם

  • "חומת יריחו": מסמך של כ-40 עמודים עם תוכנית ההתקפה של חמאס היה בידי מערכת הביטחון לפחות שנה לפני 7 באוקטובר, ולפי ynet כבר ב-2018. המסמך תיאר את המתקפה בדיוק רב. בכירי הצבא והמודיעין העריכו שלחמאס אין יכולת לבצע אותה. לא ידוע אם נתניהו ידע על המסמך. (ערוץ 7, ynet)
  • מכתבי אמ"ן: בין מרץ ליוני 2023 אמ"ן שלח לנתניהו ארבעה מכתבים: האויבים מזהים פגיעה בלכידות בישראל ובצה"ל, על רקע המחלוקת על הרפורמה המשפטית. צה"ל אישר שהמכתבים לא כללו אזהרה על מתקפה מעזה. לפי לשכת נתניהו, במכתבים נכתב שחמאס לא רוצה לתקוף מעזה ושפניו להסדרה. (כיפה, סרוגים)
  • ליל 7 באוקטובר: בשב"כ ובצה"ל זיהו סימנים חריגים ושלחו לדרום את צוות הלוחמים "טקילה". בשעה 03:03 הופצה התרעה, ולפי תחקיר השב"כ היא הופצה בדרגת דחיפות נמוכה מדי. אף גורם לא העריך שמגיעה מתקפה כוללת. (ישראל היום, ערוץ 7)

מה במחלוקת

מי עדכן את נתניהו בלילה. רונן בר, ראש השב"כ אז: המזכיר הצבאי של נתניהו עודכן עד 03:55, לפני תחילת המתקפה. נתניהו: בר שוחח עם הרמטכ"ל ועם ראש אמ"ן, ולא עדכן אותו. ב-14 באוקטובר 2026 הגיש בר נגד נתניהו תביעת דיבה, וביקש לחשוף מסמכים. בתביעה אמר בר שלא היה לו את מספר הטלפון האישי של נתניהו. נתניהו הגיב רק על הפרט הזה: "היה לך את מספר הטלפון האדום שלי". אנשיו של בר קראו לנתניהו לוותר על החסינות שלו כחבר כנסת. נכון לעכשיו לא נמצא אם נתניהו ביקש חסינות או הגיש כתב הגנה. המזכיר הצבאי של נתניהו אז, אבי גיל, אישר בריאיון שבר הזהיר את נתניהו ממלחמה ביולי 2023. (ישראל היום, ערוץ 7, ynet) לפי פרוטוקולים שפורסמו ב"עובדה", בשיחה הראשונה בבוקר המתקפה שאל נתניהו את גיל אם היה משהו במודיעין, וגיל ענה: "לא, אין כלום בחומר". (ערוץ 7, כאן)

אזהרה מנשיא איחוד האמירויות. הטענה: לפי תחקיר בעיתון הארץ וספר שיצא בספטמבר 2026, כשבוע וחצי לפני המתקפה הנשיא בן זאיד אמר לנתניהו בשיחה של 45 דקות שסינוואר מתכנן פעולה גדולה, ונתניהו לא העביר את זה לראשי מערכת הביטחון. לפי "ניו יורק טיימס", בן זאיד סיפר על השיחה לראש ה-CIA. (ynet) התשובות:

  • נתניהו: לא הייתה שיחה כזו. לדבריו, השיחות עם בן זאיד מתועדות, ואין רישום של שיחה או של כניסת נציג האמירויות ללשכה. לפי ynet, השיחות האלה נעשו בטלפון מיוחד שנציג האמירויות מביא ללשכה. נתניהו הודיע שיתבע את הארץ, והעיתון אמר שהוא עומד מאחורי הפרסום. (ynet)
  • משרד החוץ של האמירויות לא אישר ולא הכחיש, ואמר שמידע מודיעיני מועבר "בעת הצורך". ב-19.9.2026 אמר מקור רשמי באמירויות, בלי שם, שעניינים כאלה נדונים "בדרגי עבודה ולא בין מנהיגים". (וואלה, ערוץ 7)

אזהרה ממצרים. יש כמה טענות נפרדות. לפי גורמים ערביים שדיברו עם "וול סטריט ג'ורנל" ועם "האטלנטיק": ביוני 2023 מצרים הזהירה בכלליות שהמצב בעזה "נפיץ". ב-26 בספטמבר 2023 ראש המודיעין המצרי, עבאס כאמל, נחת בישראל והזהיר שעזה "עלולה להתפוצץ". בתחילת אוקטובר 2023 הוא התקשר לנתניהו. (ynet, ישראל היום)

  • לשכת נתניהו: נתניהו לא נפגש ולא שוחח עם כאמל, ולא הועברה אליו אזהרה ממצרים. ב-11 באוקטובר 2023 מצרים הכחישה רשמית שהזהירה. ראש המל"ל אז, צחי הנגבי, הכחיש שהיה ביקור. (ynet, ערוץ 7, ישראל היום)
  • ב-13 באוקטובר 2026 אמר נתניהו בערוץ 14 שכאמל אכן נחת בישראל, אבל לא נפגש איתו. למחרת חשפו כאן חדשות שבמטוס שנחת ב-26 בספטמבר לא היה כאמל, אלא שני אנשי עסקים. (ynet, כאן, ערוץ 7)
  • מה זה אומר: החשיפה של כאן סותרת את הטענה על הביקור. היא לא עוסקת בטענות על האזהרה מיוני 2023 ועל שיחת הטלפון באוקטובר, וגם עליהן אין אישור רשמי.
מושגים בנושאאמ"ן: אגף המודיעין של צה"ל.המזכיר הצבאי: הקצין שמקשר בין ראש הממשלה לצבא ולמערכת הביטחון, ומחליט מתי להעיר אותו בלילה.צוות "טקילה": צוות לוחמים מיוחד שנשלח לאירועים דחופים.

התיקים

הסדר לפי גודל הרשימה בסקרים, מהגדולה לקטנה, לפי ממוצע של שני סקרים: חדשות 14 מ-21.10.2026 (דיווח באייס) וחדשות 13 מ-21.10.2026. הטווח בכל ריבוע הוא בין שני הסקרים.

אמר שיישב עם נתניהו (גם אם הציב תנאים), חתם עם הליכוד על הסכם עודפים, או נתניהו עצמואמר שלא יישבלא נמצאה הצהרה

איך הדף נבנה, הכללים והמקורות

הדף נבנה בעזרת בינה מלאכותית (AI). כלי AI חיפש את המידע ברשת, קרא את הכתבות וניסח את הטקסט. יוצרי הדף קבעו את הנושאים ואת הכללים, ולא ניסחו ולא ערכו את התוכן. המטרה: להסביר את הנושאים הפוליטיים בקצרה ובפשטות, בלי לקחת צד.

הכללים

המקורות

הדף מבוסס על … כתבות ומקורות.

לרשימת כל המקורות

מגבלות

הסתייגות. יש להתייחס לכל הכתוב כאן בערבון מוגבל ולבדוק כל פרט מול המקור המקושר לפני שמסתמכים עליו. הדף מוגש כמות שהוא. יוצרי הדף אינם אחראים לנכונות המידע, לשלמותו או לעדכניותו, ואינם נושאים בשום אחריות לתוכן הדף או לכל שימוש בו. הציטוטים והטענות בדף הם של האנשים ושל כלי התקשורת שמוזכרים בהם, ולא של יוצרי הדף. הדף אינו מטעם מפלגה או מועמד ואינו ממליץ למי להצביע. הדף הוא ניסוי בלבד, ויש להתייחס לכל הכתוב בו כך. יוצרי הדף אינם עונים לפניות, לטענות או לבקשות להתייחסות או לדעה מטעמם.